כיצד להתקין מערכות של נורות UV-C בצורה נכונה
נורות UV לחיטוי פועלות על ידי שליחת קרינה בעלת אורך גל קצר מאוד אל המיקרואורגניזמים (בדרך כלל באורך גל של 253.7 ננומטרים). קרינה זו גורמת לשבירת DNA ו-RNA של המיקרואורגניזמים, כך שהם לא יכולים להתרבות.
כאשר מתקינים את הנורות האלה בכמויות גדולות, צריך להפסיק לחשוב על “רכישת נורות” ולהתחיל לחשוב על דרכים לחלוקת הפוטונים על פני השטח. העיקר הוא הכיסוי האפקטיבי של השטח.
פרטים טכניים לגבי ההספק
כאשר משתמשים בנורות אלה בכמויות גדולות, חשוב מאוד לשלוט בהספק – במיקרוואטים לסנטימטר רבוע. רוב הנורות התעשייתיות האלה משתמשות באדי כספית בלחץ נמוך.
האתגר הוא לשמור על ערך המתח יציב. אם זה לא קורה, הנורות נשרפות מהר מדי. חשוב גם לבדוק את הבלאסטים של הנורות – אם ההספק שהם מספקים אינו מתאים, הנורות יפעלו בצורה לא יציבה. זה לא רק מעצבן – זה גם פוגע ביעילות החיטוי.
יש להיזהר!
אנו משתמשים בקוורץ מותך ליצירת המעטפת של הנורות, מכיוון שזכוכית רגילה מחסמת את קרני ה-UVC. הקוורץ הזה מאפשר לקרני אור באורך גל 254 ננומטרים לעבור דרכו בלי בעיות.
אך יש חיסרון: קוורץ הוא חומר רגיש מאוד – הוא שונא שמנים. אם נוגעים בזכוכית בידיים חשופות, נוצרים “נקודות קרות”. תחת לחץ תרמי, נקודות אלה עלולות לגרום לשבירת הזכוכית. או לפחות, הן עלולות לחסום את קרני ה-UVC. יש לטפל בנורות בזהירות.
בעיות חום
ככל שיש יותר נורות, כך יש יותר חום. נורות אלה אינן חמות כמו גלי חום אינפרא-אדומים, אך אם יש 100 נורות, החדר יתחמם מהר מאוד. חשוב לוודא שהאוורור תקין, כדי שהנורות יוכלו לפעול ביעילות.
אם האוויר נהיה חם מדי, ההספק של הנורות ירד. זו בעיה שצריך לפתור – רוצים הספק גבוה יותר כדי להרוג את המיקרואורגניזמים מהר יותר, אך זה דורש מאמץ גדול יותר בכדי לקרר את הנורות.